אדריכלית של אתרים

מיתוסים שגויים באפיון אתרים ו-UX – חלק ב

איזה עוד מיתוסים שגויים קיימים ביחס לאפיון ו-UX?

אחרי שבפוסט הקודם דיברנו על ״מיתוס השניות״ ו״מיתוס הקליקים״, בואו נדבר על מיתוס ״אבל אמאזון עושים ככה".

מכירים אותו?

זה קורה כשדנים במבנה של אחד האיזורים באתר, ואז הלקוח מביא לינק לאיזור מקביל-לכאורה באמאזון ואומר ״בואו נעשה כמוהם. הרי אם אמאזון הענקית בחרה בפתרון הזה – הוא בטוח הנכון ביותר״. זהו! פאנצ׳ליין. הדיון סגור.

אגב זה לא חייב להיות אמאזון, זה יכול להיות כל אחד ממותגי הענק הדיגיטליים, העיקר זו ההנחה שיושבת כאן – אם זה עובד לאמאזון זה בטוח יעבוד גם לנו.

 

ולמה זה מיתוס שגוי?

כי בראשית ימי האינטרנט חשבנו שאינטרנט זה מדע מדויק. שיש דרך אחת שהיא הכי טובה ורק צריך לגלות אותה. אז היה הגיוני לעקוב אחרי השחקנים הגדולים, לתת להם לעשות את המחקר, הניסוי והתעיה, ולסמוך על המסקנות שהם הגיעו אליהן ופשוט להעתיק מהם.

אלא שמאז עברו אי אלו שנים וגילינו שזה לא עובד ככה. לא כל מה שעובד לאמאזון, או לאחת הענקיות האחרות, יעבוד בהכרח גם באתרים אחרים. ולא רק כשמדובר באתרים קטנים, אלא גם כשמעתיקים רכיב מוצלח מאמאזון לאתר גדול כלשהו (גדול אך לא בלבל של אמאזון) – פתאום זה כבר לא עובד.

יש הרבה מחקר (מרתק) סביב העניין הזה. אפילו ג׳ייקוב נילסן – אחד החוקרים הכי מוכרים בתחום – הקדיש לתופעה הזאת מספר מאמרים.

אז המיתוס הזה כבר הופרך מזמן, ובכל זאת הוא עדיין חי ובועט.

כמעט אין תהליך אפיון אתר שנעשה היום שבו לא מגיע שלב בו הלקוח מביא את הטיעון ״אבל אמאזון עושה ככה!״.

ולפעמים בוני אתרים נותרים חסרי מענה מול הטיעון הזה. כי נכון שהם יכולים להגיד ״אם זה עובד לאמאזון זה לא מבטיח שזה יעבוד אצלך״, אבל תסכימו איתי שבלי הוכחות, או בלי טיעון חליפי חזק – זה טיעון לא מאד משכנע.

וככה יוצא מצב שהרבה אתרים מעתיקים פתרונות אפיונים מהאתרים הגדולים בלי להפעיל שיקול דעת נכון, וזה לא עובד אבל כולם ממשיכים.

 

אוקיי, אז מה אני מציעה כתחליף להישענות האוטומטית הזאת על אמאזון ושות׳?

קודם כל, לאמץ ביטחון בתשובה שמה שעובד לאמאזון לא יעבוד בהכרח גם אצלנו. בוובינר, שאת ההקלטה שלו אצרף תיכף, אתן תמצית של כמה מחקרים שמאששים את זה, ולמי שירצה להעמיק – גם לינקים למחקרים עצמם. כדי שקודם כל יהיה לכם ביטחון מבוסס להגיב מול שורת הפאנצ׳ליין הזאת.

ושנית ולא פחות חשוב, אני מציעה לאמץ חשיבה אפיונית שמסתכלת על האתר ככלי דיאלוגי בין הארגון או העסק שאותו האתר מייצג, לבין הגולש.

לאמץ חשיבה שבוחנת מהו המצב המנטלי בו הגולשים שלנו נמצאים ברגע הגלישה באתר, לפי הסיטואציות בהן הם נמצאים.

איך אנחנו יכולים לדעת את זה? מתוך הבנה של המוצרים או השירותים שהאתר מציע. אגב, שיחה עם מחלקת שירות הלקוחות של הארגון תקפיץ בעשרות אחוזים את סיכויי היכולת שלנו לעשות את זה באופן איכותי.

ואחרי שתהיה לנו החשיבה הזאת, נוכל להתאים פתרון שהוא מדויק לאתר הספציפי הזה, לדיאלוג הספציפי הזה, למפגש הספציפי הזה.

כן, בתוך תהליכי אפיון אני משתמשת בביטויים כמו מפגש ודיאלוג, שהם לכאורה לא קשורים, אבל רק לכאורה. כי הם קשורים מאד מאד והם מביאים לתוצרים אפיונים הרבה יותר מדויקים.

ואז גם אנחנו יכולים להסביר ללקוח שלנו בדיוק למה אנחנו מציעים את הפתרון הזה, ולמה הוא הנכון והמדויק. בעצם עיזבו, אנחנו לא צריכים להסביר ללקוח – כשהוא עושה איתנו את התהליך האפיוני הנכון הוא מבין את זה לבד.

הוא יכול להעביר אפילו פרזנטציה על האפיון, כי הוא מבין את הדיאלוג. הרי הגולשים הם בסופו של דבר אנשים שהוא נמצא איתם באינטראקציה כל הזמן.

 

כשאנחנו מחליפים את המיתוסים ביסודות של חשיבה אפיונית קורים כמה דברים:

– אפיון האתר נכון ומדויק יותר

– נצרכים פחות תיקונים בסוף (והרי תיקוני הטרום-עליה-לאוויר הם אחד הדברים הכי מתישים בתעשיה שלנו)

– אנחנו כאנשי המקצוע שמובילים את התהליך בטוחים יותר בעצמנו

– הדיאלוג האינטרנטי העולמי הופך להיות קצת יותר טוב, ואנחנו מגדילים את הטוב בעולם טוב, הסעיף האחרון זה קטע אישי שלי, אתם לא חייבים להזדהות איתו..

בוובינר ״מיתוסים נפוצים באפיון אתרים ו-UX”, שהעברתי באפריל 2023, דיברתי על שורה של מיתוסים כאלו, הסברתי למה הם שגויים והצעתי במקומם יסודות מוצקים של אפיון יציב ובר קיימא.

במקור העברתי את הוובינר לבוני אתרים, שרוצים שהאתרים שיקימו יהיו מעולים ומדויקים וישיגו את המטרות שלהם בהצלחה. אבל גם כבעלי עסקים או ארגונים, שמתעניינים באפיון האתר שלכם – אני חושבת שתמצאו אותו כמועיל מאד.

אני מניחה אותו כאן, צפיה נעימה 🙂

 

ואנקדוטה מעניינת:

 

כשהכנתי את הוובינר על מיתוסים באפיון אתרים ו-UX, באמצע ההכנה החלטתי לעשות מעשה קיצוני: מחקתי את כל הדוגמאות שהכנתי.

רגע, מה?! לדבר על מיתוסים באפיון בלי להראות דוגמאות? בלי להדגים איך עושים את זה טוב ואיך עושים את זה לא טוב?!

אז ככה: פתאום קלטתי שלא בא לי להעביר ביקורת על עבודות של אחרים. לא בא לי לפתוח אתרים שאנשים עמלו עליהם ולהצביע בביטחון על איך הם שגו.
כי זה קל מידי.
וגם באתרים שאני אפיינתי יש שגיאות אפיון.
וגם אנשים שהם לא מאפיינים יכולים להצביע על שגיאות אפיון.
איך אומרים הילדים? זה לא חכמה.
וגם כי זה לא משקף את הדבר האמיתי.

כשנמצאים בתהליך אפיון אמיתי, לא עומדים מול כמה אפשרויות מוכנות ונותנים להן ציונים וביקורת. אלא עומדים מול דף ריק ויש המון שיקולים וזה לא כזה מגניב כמו לעשות ביקורת על אתרים אחרים.
והרגשתי שבא לי להעביר בוובינר את החוויה האמיתית של אפיון.

 

אז החלטתי לעשות משהו אחר:

על כל מיתוס UX שאציג – אציג משימה אפיונית. ואז אפתח לוח ריק ואתחיל לשרטט, בזמן אמת, סקיצת wireframe של פתרון אפיוני למשימה.

פתרון אחד – מתוך היסמכות על המיתוס,

ופתרון שני – מתוך היסמכות על חשיבה אפיונית נכונה, שאינה מבוססת מיתוסים.

והמשתתפים יהיו שותפים למלאכת השרטוט שלי, הם יוזמנו להציע, להעיר, לשאול. ויחד נשווה בין שני הפתרונות האפיוניים ששרטטנו, ונבסס יחד חשיבה אפיונית.

 

למשל, עבור המיתוס ״הגולש מחליט תוך 3 שניות אם להישאר באתר או לעזוב אותו״ (שאם אתם קוראים את הפוסטים שלי אתם כבר יודעים שהוא אחד החביבים עלי, במיוחד ההפרכה שלו…) –

עבור המיתוס הזה אציג משימה אפיונית אמיתית שהתמודדתי איתה: אפיון דף בית לארגון ״משאבים״, שזה ארגון שעוסק בחוסן, וקשת העשיה שלו רחבה מאד – החל מיעוץ לגופים ממשלתיים בארץ ובעולם לגבי התמודדות עם משברים לאומיים, ועד קליניקה לטיפול רגשי פרטני לאנשים פרטיים רגילים. ובאמצע עוד מנעד רחב של שירותים ועשיה.

ואז נפתח קובץ ריק ונשאל: בהנחה ולגולש שלנו יש 3 שניות, ואנחנו לא יודעים אם הגולש הוא נציג של מועצה איזורית שמחפש ליווי בהתמודדות עם אסון מורכב שקרה במועצה, או שהיא אמא שמחפשת טיפול רגשי לבת שלה, או לקוח פוטנציאלי אחר לאחד מעשרות סוגי השירותים שלנו – מה נשים בסטריפים הראשונים של דף הבית? כך שאף גולש לא יעזוב אחרי 3 שניות?

ואחרי שנשרטט את הפתרון, נפתח סקיצה נוספת לצד הסקיצה הראשונה ונגיד: אוקיי, עכשיו בהנחה שחרב שלוש השניות לא מונפת מעל ראשנו – מה נעשה אחרת בדף הבית של אותו ארגון בדיוק? ונשרטט גם את זה.
ואז נדבר על ההבדלים בין שני הפתרונות שהגענו אליהם, על האפקטיביות האפיונית שלהם, ועל אמיתות הנחת שלוש השניות.

ואני חושבת שניתוח המיתוס דרך משימת אפיון אמיתית יהיה הרבה יותר טוב מאשר דרך בחינת דוגמאות מהרשת. כי הוא ממחיש מצב עבודה אמיתי ותהליך עבודה אמיתי.

וחוצמזה שזה כיף לאפיין בוובינר שעוסק באפיון, לא?

אז זהו! אין שום דוגמאות מוכנות בוובינר שלי. רק ״דוגמאות״ שיצרנו בזמן אמת בוובינר עצמו.

אם אתם עוסקים בעולם הדיגיטל, או שאתם בעלי אתרים ויש לכם מגע עם אפיון אתרים וחוויית משתמש – אתם מאד מוזמנים לצפות בוובינר – על מיתוסים שגויים באפיון אתרים ו-UX.

עוד תכנים מעניינים בבלוג

מחשבות על אפיון

מיתוסים שגויים באפיון אתרים ו-UX – חלק ב

איזה עוד מיתוסים שגויים קיימים ביחס לאפיון ו-UX? אחרי שבפוסט הקודם דיברנו על ״מיתוס השניות״ ו״מיתוס הקליקים״, בואו נדבר על מיתוס ״אבל אמאזון עושים ככה".

סיפורי אפיון

אפיון אתר לפרסונת "היזם"

זוכרים שאני אוהבת לחלק את הלקוחות שלי לפי פרסונות? אז תום ווגנר הוא לקוח מסוג ״היזם״. ״היזם״ (או בשמה המלא ״היזם הדיגיטלי״) זו פרסונה חדשה

סיפורי אפיון

"חדר טראומה"

יצא לי כבר כמה פעמים, באתרים שאפיינתי, לאפיין דף מסוג ״חדר טראומה״. חדר טראומה זה משהו שיש בחדרי מיון, שמיועד למי שמגיע למיון במצב קריטי