אתמול רוזין רוזנבלום נפטרה.
רוזין היתה יוצרת-על של מסרים שיווקיים.
היא לא רק כתבה תוכן – בכל מוצר או שירות שהיא טיפלה היא חקרה לעומק, מה באמת באמת הערך שהוא מביא לעולם. לא מה שרואים מלמעלה, במבט ראשוני ופשוט. מה הערך שאפילו בעל העסק לא שם לב שהוא מביא כאן.
וכשהיא מצאה את הדבר הזה, היא הפכה אותו למילים.
ובתהליך הזה היה הרבה רגש, ואהבה, והבנה עמוקה של נפש אדם, והבחנה ברבדים עדינים ונסתרים, והתרגשות ותשוקה ורצון עמוק להגיע לשורש, וקסם.
ורוזין לא השאירה את הכישרון הזה לעצמה. היא לימדה איך לעשות את זה. היא היתה מורה גדולה. היה לה כישרון כפול – גם לעשות את הקסם הזה בעצמה, וגם להבין מה היא עושה, להפוך את זה למודל, נוסחה ושיטה, וללמד את זה.
רוזין לימדה בהמון ערוצים. היו לה סדנאות, כנסים, כיתות-אמן, קורסים דיגיטליים, וגם המון ערוצים חינמיים, שאחד מהם היה פודקאסט.
ואני אהבתי מאד את הפודקאסט שלה. היה לה קונספט מיוחד מאד – היא היתה מזמינה בעל עסק שיש לו אתגר שיווקי, משוחחת איתו ופותרת לו בלייב את האתגר. מפצחת אותו. ואני אהבתי מאד להקשיב לזה והתרגשתי מהתהליך כל פעם מחדש.
וגם הרגשתי שאני לומדת ממנה איך לעשות את מה שאני עושה בעבודה שלי. כי גם אני באפיון צריכה להבין את הליבה של העסק, את הנשמה שלו. לפצח. לראות מעבר לסיפור הראשוני. והיא לא היחידה שעושה את זה, אבל אהבתי את הדרך היחודית שלה והרגשתי שהיא מתאימה לי. היא לגמרי היתה מורה שלי בדבר הזה, מורה אהובה ויקרה.
היא גם דיברה הרבה על שליחות ועל השפעה בעולם, וזה דיבר אלי מאד. מאד מאד.
תכננתי לבוא אליה מתישהו כדי לעבוד על המסרים השיווקיים שלי בשירותים שאני מציעה. דחיתי את זה כל הזמן אבל ידעתי שיום יבוא ואעשה את זה. רציתי את מגע הקסם שלה על העסק שלי.
ועכשיו זה כבר לא יקרה לעולם.
ולפני כשנה היא פנתה אלי לאפיון האתר שלה.
התרגשתי מאד, כי הרגשתי יראת כבוד כלפיה. הרגשתי שהיא גדולה עלי. כל הביטחון המקצועי שלי התכווץ פתאום מולה. ואמרתי לה את זה. והיא צחקה והרגיעה אותי שיהיה בסדר.
היא החלימה אז מטיפולים בסרטן. בארבע השנים האחרונות היא חלתה בסרטן שהלך וחזר.
נפגשנו לפגישת עבודה ראשונה, ועשינו מיפוי עשיה. קבענו פגישה שניה, אבל קצת לפני הפגישה מיכל, העוזרת שלה, ביקשה לדחות כי רוזין לא מרגישה טוב. קבענו מועד חדש, וגם אותו היא ביקשה להזיז בגלל טיפולים. אחרי חודש של נסיונות לקבוע כתבה לי מיכל: טוב, זה לא יקרה כרגע. נחזור אלייך כשרוזין תהיה פנויה.
אחרי זה ראיתי שהיא חזרה להיות פעילה ברשתות, וגם לימדה מחזור אחד של הסדנה הכי אהובה עליה, צופן המסר. והיא נראתה זוהרת ופורחת ושמחתי בשבילה. וידעתי שהיא תחזור יום אחד להמשיך לאפיין את האתר, אבל הבנתי אותה. כשהמשאבים שלך מוגבלים, מאד קשה להשקיע בתהליכים לטווח ארוך. ואפיון אתר זה צעד ראשון בתהליך ארוך, שמצריך כוחות.
ואתמול נדהמתי לראות בפייסבוק שהיא נפטרה. זה הרגיש כל כך קרוב. הייתי ממש באבל אתמול. כל אחה״צ והערב ראיתי רילסים שלה, והאזנתי לפרק האחרון בפודקאסט שלה – הפרק עם יסמין מועלם, שבכלל לא דיבר על תכנים שיווקיים אלא על הגשמה בעולם הזה. העוצמה בה הרגשתי אבלה הדהימה אותי, והבנתי מזה עד כמה חזק היא נגעה בי. כמה עמוק.
ופתחתי את מסמך המיפוי-עשיה שכתבתי בפגישה שלנו וקראתי אותו שוב. וראיתי שהיא הוסיפה שם דברים (זה גוגל דוקס עם הרשאת עריכה) – הרחיבה, חידדה, פירטה. היא תיכננה לחזור ולהמשיך.
ואני רוצה לשים פה משהו אחד מתוך הפגישה הזאת.
רוזין אמרה שבאתר הנוכחי שלה, מוצרי התוכן שהיא מוכרת נמצאים במרכז, והיא מתוארת רק ב״אודות״, בתור – תכירו את מי שעומדת מאחורי זה. המרכז של האתר (גם מבחינת נדל״ן וגם מבחינת תוכן) זה הקורסים הדיגיטליים.
רואים אותי רק ברבע האחרון של דף הבית, היא אמרה. וזה לא נכון. זו היתה טעות. באתר הבא, אני רוצה להיות במרכז. שאנשים ייכנסו לאתר וירגישו אותי.
יש קול חזק שאומר לי: תחזרי ליצירתיות ולחירות שלך, לרוח החופשית, היא אמרה בלהט. אני רוצה שיראו באתר את השריטה הקטנה שלי. את המכשפה שאני. את הדבר שאני מבריקה בו. שיהיו טוויסטים, הומור, שעשוע, פאן, שובבות.
באתר הקודם השתקתי את זה, כי הרגשתי שמשהו אומר לי – את בוגרת, את ידועה, תפסיקי להתפרע. וזה לא היה נכון!
אני רוצה שאנשים שייכנסו לאתר ירגישו "התוכן פה פצצה, היא מבריקה וגאונית אבל היא משוגעת".
וגם, אני רוצה שיהיה מקום לרוח שלי, לשכבה הנוספת שאני מביאה מעבר למסרים שיווקיים – התפר בין שיווק ושליחות, התפתחות אישית, רוחניות, וגם הרוח החופשית של המכשפה, הקוסמת.
את כל זה היא אמרה בלהט בפגישה, די בהתחלה. לפני שנכנסנו למיפוי המפורט של העשיה שלה.
ועכשיו היא כבר לא כאן ואני קוראת את זה וחושבת לעצמי, לא הספקנו לעשות את זה. לא הספקנו לעשות את האתר שהיא כל כך רצתה שייצג אותה.
אבל אני רוצה לעשות עם זה משהו. אני רוצה שיהיה את המגע שלה בעשיה שלי, דרך המסר המיוחד הזה שהיא נתנה לי. לא הספקתי לעבוד איתה על המסר השיווקי שלי, אבל כנראה שזו היתה הדרך שבה היא כן נגעה בעשיה שלי.
אבל איך, איך בדיוק.
וזה עוד לא מעובד לי עד הסוף, אבל אני חושבת שאני הולכת להשתמש במילים האלו שלה בכל פעם שבתהליך אפיון אני מזהה שהרוח של בעל העסק צריכה להתבטא יותר באתר שלו, ופחות להתחבא מאחורי המוצרים והשירותים. וזה קורה הרבה, במיוחד כשאני עובדת עם עסקים קטנים.
ובמקרים האלו אני מדברת על זה עם בעל העסק ועובדת איתו על זה, אבל מעכשיו יש לי גם תוספת: המילים של רוזין. אז מעכשיו כשאני אגיע לנקודה הזאת עם לקוחות, אני אספר להם בקצרה על רוזין ואקריא להם את המילים שלה. מהמסמך שלה. ואני מאמינה שהרוח שלה תשפיע ותחולל משהו. וזה הרי בדיוק מה שהיא דיברה עליו – השליחות וההשפעה בעולם.
וגם עבורי באופן אישי – אני רואה במילים שלה קריאה לשים לב לרוח שלי. למי שאני. בכל המקומות בהם אני מתבטאת. גם בעסק שלי, בעיקר בעסק שלי.
זה עדיין מאד ראשוני ולא מעובד, אבל אני רוצה לשים את זה כאן.
היי שלום רוזין יקרה מאד ♥️
תודה שנגעת בי ובעסק שלי.
אני חושבת שהחותם שלך נשאר.
***
הנה לינק לפודקאסט הנהדר של רוזין, ולאתר הנוכחי שלה.
