באפיון אתר אנחנו בדרך כלל עושים סדר במה שכבר קיים, לא מייצרים משהו חדש.
אבל זה סיפור על תהליך אפיון שהוליד דבר חדש. דבר שלא היה קיים לפני האפיון, וקיבל חיים במהלכו.
ואני אוהבת את הסיפור הזה מאד מאד מאד.
אז ככה:
מוניקה פורמן היא מאמנת דיבייט, והיא הגיעה אלי כדי לאפיין לעצמה אתר חדש.
קודם כל התרגשתי, כי מוניקה היא גאונית באופן יוצא דופן (אלופת עולם בדיבייט, כן?), ולעבוד עם גאונים זה קצת מפחיד – כי מה אם אני אהיה לא מספיק חכמה בשבילם.
ואחרי שסיימתי להתרגש, התחלתי יחד עם מוניקה למפות את כל הדברים שהיא עושה. ומוניקה עושה מלאאאא דברים. בסיס העשיה שלה הוא כמובן אימון דיבייט באוניברסיטאות, כי דיבייט זה מוצר אוניברסיטאי מעיקרו. אבל משם היא לקחה את אימון הדיבייט לעוד כל מיני מקומות מחוץ לאקדמיה.
ואז היא הרימה קומה נוספת, ופיתחה גם מוצרי ידע בתחום התקשורת עבור ארגונים. מה הקשר בין דיבייט לתקשורת בארגונים, תשאלו? אז מסתבר שמוניקה לקחה עקרונות מתוך עולם הדיבייט, עשתה להם אדפטציה לעולם העסקי, ומסתבר גם שארגונים מאד אוהבים את התוצאה.
מוניקה גם נותנת שירותים שקשורים לפרזנטציות והופעות מול קהל – גם זה בעזרת ידע וכלים שמבוססים על עולם הדיבייט.
היא גם נותנת הרצאות – גם בנושאי תקשורת, וגם על נושאים אקטואליים כלליים (למשל פמיניזם), אבל מזווית של ״איך מתווכחים נכון על הנושא הזה״.
אז הדבר הראשון שעשינו בתהליך האפיון זה מיפוי של כל העשיה הזאת.
אחר כך סידרנו את כל הפריטים בקטגוריות.
אחר כך סידרנו את הקטגוריות בתפריט, תוך שילוב שיקולים שיווקיים.
קוראים לזה ארכיטקטורת מידע.
ואז אמרתי למוניקה, תשמעי, חסר לי פה משהו.
יש פה רשימה טכנית של כל פרטי העשיה שלך. זה מסודר וזה נהדר.
אבל חסר לי מקום אחד שמספר באופן כללי מה מיוחד במה שאת מביאה לתוך כל השירותים שלך.
ואני לא מדברת על עולם הדיבייט, אלא על קומת הידע הנוספת שאת פיתחת והוספת באופן אישי לתוך עולם הדיבייט.
הדבר הזה שהופך אותך מ-רק מאמנת דיבייט, למה שאת.
בואי נפרט רגע את הדבר הזה, ביקשתי ממנה.
מה בעצם לא קיים בתוך גוף הידע של דיבייט, ואת יצרת אותו בעצמך?
וכאן הכנו רשימה של דברים שהם פיתוח אישי של מוניקה.
(אגב, אם היא תסכים – אשים אותם בתגובה הראשונה.)
יש כאן גוף ידע שפיתחת, אמרתי לה.
גוף ידע שהוא לא אחד השירותים שאת מציעה. הוא מעליהם.
ואני רוצה לתת לו מקום בסיפור שלך.
ומבחינתי, נתינת המקום בסיפור מתבצעת דרך התפריט הראשי.
אני רוצה לספר על הדבר הזה בתפריט הראשי.
יש אודות, אמרה מוניקה. ושם מספרים עלי, לא?
באודות נספר על הניסיון שלך, עניתי, וטיפה מקורות חייך. למשל, על הזכיות הבינלאומיות שלך. אבל עבור הדבר הזה אני רוצה מקום משל עצמו.
כך סיימנו פגישת אפיון, עם השאלה הזאת באוויר, בלי לפתור אותה.
אחרי כמה ימים נפגשנו לפגישת אפיון נוספת, ומוניקה סיפרה לי בהתרגשות שהרעיון ממש מצא חן בעיניה, ומרגיש לה מאד מאד נכון! ולא רק זה – היא הבינה שזה בעצם שיטה. היא יכולה לתת ל״דבר הזה״ שהיא פיצחה את הכותרת ״שיטה״.
היא גם חשבה על שם עבור השיטה – שיטת LEAP, שזה ראשי תיבות באנגלית של משהו שאני לא זוכרת.
הוספנו לשונית לתפריט וקראנו לה ״שיטת LEAP”. מיקמנו את הלשונית לפני קטגוריות השירותים, כי בעצם כל השירותים נובעים ממנה.
התחושה שלנו היתה שהנכחת השיטה באתר הופכת את מוניקה ממישהי שעושה כמה דברים שיש ביניהם קשר קלוש, למישהי שפועלת על פי שיטה ויש סדר וחכמה גדולה בחיבור של התחומים בהם היא עוסקת.
וככה, מתוך תהליך אפיון – נולדה שיטה 🙂
מתוך הצורך לייצר אתר שמספר באופן נכון את הסיפור, ומתוך ההבנה שהתפריט הראשי של האתר נוטל חלק חשוב מאד ב-telling של הסיפור – נאספו להם פיתוחים שעד אז עמדו כל אחד כשלעצמו, והתכנסו תחת קורת הגג של שיטה.
ולפי החיוך הזורח של מוניקה, ידעתי שפיצחנו את האפיון. שזה נכון. שזה הופך את הסיפור שלה לנכון יותר, מגובש יותר, בנוי ומחוזק יותר.
ובשבילי זה אחד מרגעי הכיף – הרגע שגרעין האפיון פוצח.
***
אני מצרפת כאן תמונה של התפריט הראשי באתר של מוניקה, מתוך האפיון.
אתם יכולים לראות את לשונית השיטה, במספר 3.
(אגב, הסימון הצהוב מסמן דפים מסוג ״דף שירות״, והסימון הירוק – דפים מסוג ״דף הרצאה״. כדי שבונה האתר יבין את הפוסט-טייפים של האתר).
והנה הפוסט שכתבתי כשהאתר של מוניקה עלה לאוויר : )
