פנטזיית האתר המושלם, והאומץ לוותר על פיצ׳רים

מערכה ראשונה: מלא פיצ׳רים, למה לא?

לפני כמה חודשים, קובי ברהום מ בית ספר שדה כפר עציון הגיע אלי לאפיון אתר חדש לארגון.

״בי״ס שדה כפר עציון״ הוא ארגון גדול עם עשיה רחבה מאד – מטיולים, מחנות נופש, סיורים וקייטנות, דרך מוזיאונים ואירוח, ועד אולמות כנסים ואירועים. ורגע, חוץ מלהציג ולמכור את כל זה – האתר צריך גם להכיל המון תוכן שהארגון מייצר – כתב עת, מאמרים ועוד.

עד כאן סבבה. ארגונים כאלה זו ההתמחות שלי, ולתכנן אתר שיכיל את כל העשיה הזאת בצורה מסודרת ובלי שהגולש יתבלבל – זה אתגר שאני אוהבת מאד.
אז יצאנו לדרך.

היה כיף לעבוד עם קובי. הוא נכנס לאפיון כל כולו, ואני אוהבת לעבוד עם לקוחות שמושקעים בפרויקט.

בכל אופן, (והנה עכשיו הסיפור מתחיל) – היה משהו מעניין שאפיין את העבודה עם קובי:

הוא כל הזמן ביקש שנכניס לאפיון פיצ׳רים שהעלו את רמת המורכבות של האתר. פיצ׳רים שאינם נצרכים לליבת האתר אך מהווים תוספת נחמדה, וכל אחד אחד כשלעצמו הוא טוב, אבל כשהם מצטברים לעשרות פיצ׳רים – זה מתחיל להיות לא טוב לאתר.

רוצים דוגמאות? אוקיי הנה:

פיצ׳ר עדכון אישי פר מדריך –
בדף הטיולים יהיה סינון לפי מדריכים. ואם מחפשים מדריך שאין לו כרגע טיולים – תוצג אפשרות להירשם לעדכון כשהתפרסם טיול חדש שלו.

פיצ׳ר מסנן חג –
בדף הטיולים יהיה מסנן ׳הצג לפי תאריכים׳. ומלבד האפשרויות הרגילות כמו ׳בשבוע הקרוב׳, ׳בחודש הקרוב׳, ׳בין תאריכים׳ – לקראת חגים יופיע שם החג, למשל חנוכה. מערכת הניהול תאפשר להגדיר תקופת זמן מיוחדת ולתת לה תאריכים, שכמובן משתנים בכל שנה. התקופה המיוחדת תיעלם מהמסנן אוטומטית כשהיא תסתיים.

אלו רק שתיים מתוך עשרות – כולן תוספות טובות, אבל לא חלק מליבת האתר. nice to have, לא must.

הסברתי לקובי שכל דבר כזה יעלה עוד קצת את עלות הפיתוח. וגם בלי קשר לעלויות, זה מסבך את הפרויקט. זה מגדיל סיכויים לבאגים באתר העתידי.
מנסיוני, לדברים האלו יש נטיה לא לעבוד טוב בפעם הראשונה. ואז צריך לתקן אותם. ולפעמים הם פוגעים אחד בשני. בסוף הכל עובד – אבל במחיר של כאב ראש. אתר חדש לא צריך להתחיל ככה. בוא נתמקד בליבה, הצעתי, לא בתוספות.

קובי הקשיב לי. ושקל ברצינות. והחליט שהוא לא מקבל את ההמלצה. הוא רוצה את כל הפיצ׳רים, והוא רוצה אותם כבר בהקמה. הקמת האתר היא הזדמנות, הוא אמר לי שוב ושוב. מי יודע מתי יהיה תקציב להשקיע שוב באתר. אנחנו צריכים לנצל את זה.
טוב. אז השארנו.

ומסמך האפיון היה מאד, מאד מורכב.

מערכה שניה: טעימה מהמציאות

קצת אחרי שסיימנו את אפיון האתר, התקבלה החלטה בארגון לעצור כרגע את הקמת האתר ולקדם קודם כל פרויקט אחר – הקמת מיניסייט ל״אמת הביאר״ שזה אתר תיירות שהארגון מפעיל ומהווה מעין חברת-בת של הארגון.
אוקיי. קורה. ככה זה בארגונים, דברים דינמיים ומשתנים.
במקור ״אמת הביאר״ היה אמור להיות חלק מהאתר הגדול, וכבר אפיינו אותו ככה. אז כעת נשאר לנו לעשות הפרדה לאפיון מיניסייט שעומד בפני עצמו.
עשינו את זה, והאפיון יצא לעיצוב ופיתוח ע״י בונת האתרים אורה אליאסי הנהדרת.
אורה עיצבה, בנתה, חיברה למערכת סליקה, חיברה למערכת CRM, והעלתה את המיניסייט לאוויר.
המיניסייט עלה לאוויר בדיוק לקראת פסח, שזו עונת תיירות של אמת הביאר, כך שזה היה מעולה.

מערכה שלישית: החוויה שעשתה שינוי

קובי חזר אלי ואמר שעכשיו כשהוא סיים את ההקמה של אמת הביאר, הוא רוצה להתקדם עם האתר הגדול. והוא רוצה שניפגש כדי לעשות כמה שינויים באפיון.

אוקיי, נפגשנו. ואז להפתעתי קובי אמר: אני רוצה להוריד פיצ׳רים.

בום!!!

מה??!!! אמרתי בהפתעה. כלומר בטח, בשמחה! נוריד! אבל מאיפה זה מגיע?? מה קרה??

אז ככה, הוא סיפר. כשהקמנו את המיניסייט של אמת הביאר ראיתי כמה כל דבר לוקח זמן. אפילו שהיתה לי בונת אתרים מעולה, עדיין זה דרש ממני מלא זמן ומלא התעסקות. כל דבר שצריך לקרות באתר – הייתי צריך לבדוק שהוא אכן קורה, לתקן, לבדוק שוב… התהליך הזה מתיש. והאתר הגדול הוא בערך פי 10 גדול מהמיניסייט, אז אני מתחיל להבין מה מחכה לי שם… אז לפחות אני רוצה להוריד חלק מהמורכבויות.

וואו, אמרתי לו. אני לא מאמינה. איזה תהליך מדהים. הרי זה בדיוק מה שהסברתי לך בהתחלה, אבל אז זה היה תיאורטי. ומדהים שכשחווית את זה בזמן אמת, הגעת לאותה מסקנה. לא יודעת למה, זה מרגש אותי ממש.

בעצם אני כן יודעת למה! ברור שאני יודעת! אני אוהבת אתרים גדולים ומורכבים, אבל אני מאד לא אוהבת לסבך כשלא צריך. קדימה, בוא נחתוך את השומנים!

פתחנו את מסמך האפיון ושמרנו אותו כעותק, והתחלנו לעבור על התכולה ולקצץ. כל מה שלא תורם למהות של האתר – מחקנו. טוב, לא מחקנו לגמרי, אלא העברנו למסמך חדש שקראנו לו ״רעיונות לשלב ב של האתר״. שזה מסמך שאני מאד אוהבת – מקום לשים בו את כל החלומות הקטנים שכרגע זה לא הזמן הנכון לבצע אותם. זה מסמך שהתחלתי לעבוד איתו לפני עשור בערך, עבור לקוחות שקשה להם לוותר על חלומות. אז הנה, החלום לא נמחק – הוא רק הועבר לשלב ב׳.

לא היה קל לקובי למחוק דברים מהאפיון. לפעמים הוא ממש נאבק בין פנטזיית האתר המושלם לבין המציאות. וברוב המקרים – המציאות ניצחה. יצא אפיון מדויק יותר, ממוקד יותר, נכון יותר.

הערכתי ועודני מעריכה את קובי על הצעד הזה. לוותר על פיצ׳רים זה אומץ. במיוחד היום, כשיש תחושה שהכל פשוט וקל ו״מה הבעיה? AI כותב לך קוד לזה בשניה״.
לבחור בפשטות זה אומץ. גם כשמדובר בטכנולוגיה.

ובואו, זה לא באמת פשטות. האתר הזה לא יהיה פשוט גם אחרי שחתכנו את הפיצ׳רים בחצי. פשוט כל מורכבות שנשארה בו, היא כזאת שבאמת נצרכת לליבת העשיה.

אתר טוב לא נמדד בכמות הפיצ’רים, אלא ביכולת שלו לשרת את המהות. והזיהוי מהם הפיצ׳רים המשרתים את המהות זו מלאכה עדינה מאד.

וזהו. סגרנו את האפיון החדש ושלחנו אותו לביצוע.

ובעיני זה סיפור יפה על איך חוויה מעמיקה את ההבנה. שאיך כשחווים משהו על בשרנו, מבינים הרבה יותר לעומק מאשר רק לשמוע עליו. וכמה זה מדהים כל פעם מחדש.

בהצלחה קובי, בהצלחה כפר עציון! מחכה לראות את האתר החדש מוכן, מחזיקה אצבעות.

[ הפוסט המקורי בפייסבוק ]