לפני כמה ימים סיימתי תהליך של אפיון אתר חדש עבור סטודיו למשחק ניסן נתיב. זה היה מרתק ומאתגר ואני מקווה שבקרוב אוכל להראות לכם את האתר החדש שיוקם על פי האפיון שהכנו (לא, אל תסתכלו עכשיו. מה שנמצא עכשיו באוויר לא קשור אלי…)
בפגישת האפיון האחרונה ישבתי עם עמית לויט, מנהלת השיווק של הסטודיו, שאחראית על פרויקט הקמת האתר החדש. סיכמנו את שלב האפיון ודיברנו תכנית העבודה שלה עבור השלבים הבאים בפרויקט.
תגידי, שאלתי אותה, אפשר שאלה אישית?
בטח, היא אמרה.
לאיזה חלק את יותר נמשכת? למשחק או לשיווק?
השאלה שלי הגיעה על רקע זה שהיא בוגרת טריה של בית הספר למשחק. ולצד ניהול השיווק (תחום בו היא צברה ניסיון דרך עבודה מהצד בתקופת הלימודים) – היא גם עושה את צעדיה הראשונים כשחקנית.
ואין לי מושג איך היא כשחקנית, אבל כאשת שיווק התרשמתי ממנה מאד. החשיבה האפיונית שלה טובה, הדרך בה היא מנהלת את הפרויקט טובה. אז הסתקרנתי, איזה תחום מבין השניים מושך אותה יותר.
המשחק, היא ענתה ללא היסוס. ברור שהמשחק. אני קודם כל שחקנית.
טוב, עניתי וחייכתי. אז אני ממש מאחלת לך שתצליחי בעולם הזה.
אבל את יודעת, היא הוסיפה, מהורהרת – האפיון היה לי מאד מעניין. לא רק מהמקום שלי כמנהלת שיווק, אלא הוא גם התחבר לי למקום שאני נמצאת בו כשחקנית בתחילת דרכה.
איך זה התחבר לך? שאלתי, סקרנית.
לצד זה שאני הולכת לאודישנים, היא סיפרה, אני גם יודעת שהפרופילים שלי ברשתות החברתיות הם סוג-של מסמך קורות חיים. אני יודעת שאנשים מהתעשיה מסתכלים ברשתות החברתיות של שחקנים בתחילת הדרך ומנסים להתרשם דרכן מהסיפור שלהם, מעבר למה שאפשר לראות באודישן.
כלומר, הנוכחות שלי ברשתות היא בעצם הדרך שלי לספר את הסיפור שלי, ואני כל הזמן עסוקה בשאלה – איך לספר את הסיפור שלי כדי להגדיל את הסיכויים שלי לקבל הזדמנויות.
ובאפיון, את באת ושאלת שאלות על הדרך לספר את הסיפור של ״ניסן נתיב״. אז אמנם דיברת על הסטודיו, אבל זה התחבר לי לתהליך האישי שלי.
היה לי מעניין לראות איזה שאלות את שואלת כדי לאפיין. על מה את חושבת כשאת רוצה לענות על השאלה מה כדאי לשים בפרונט. מאיזו זווית את חושבת על הגולש כשאת מתכננת את האתר. את השיקולים שהעלית לגבי מה ימשוך אותו פנימה.
והשאלות האלה, והחשיבה שהובלת – עזרו לי לחדד גם את הדברים האלו אצלי באופן אישי.
וואו, אמרתי לה. זה מרתק. איך בסוף כל כך הרבה דברים בחיים מתחברים לנקודה הזאת של – לספר סיפור.
וגם, הוספתי, מרתק לי לשמוע ששני העיסוקים שלך מצאו נקודת מפגש – לאפיון הגעת בכובע שלך כמנהלת השיווק של הסטודיו, אבל החוויה שחווית בו נגעה בך גם בכובע השחקנית שבך.
ושוב איחלתי לה המון הצלחה – גם בהמשך הובלת פרויקט הקמת האתר (ולהוביל פרויקט כזה זה לא פשוט בכלל), וגם בהגשמה של האהבה שלה, המשחק.
וחשבתי לעצמי, איזה כיף זה. המפגש העיקרי שלי באפיון הוא עם ישויות ארגוניות, או עסקיות. אותן אני חוקרת, מכירה לעומק, מפצחת, מאפיינת, משרטטת, כותבת, מתכננת ומגישה. וזה מרתק ואני מתה על זה.
אבל המפגש המשני שמתקיים לצד זה הוא מפגש עם אנשים. ואני לא מדברת רק על המפגש המקצועי, של העבודה, אלא מעבר לזה – הרבה פעמים אני רואה שהאפיון נוגע באנשים גם במסע החיים שלהם, בהגשמה שלהם. ואלו רגעים קסומים עבורי. הם לא המטרה שלשמה יצאנו לדרך, הם משניים. אבל הם לגמרי העונג הקטן שלי.
